John Backus Hebrew Translation by Blue Horizon Prints

1950-52 ג’ון בקוס, חלוץ בשפות תכנות, מעבדת ווטסון של IBM באוניברסיטת קולומביה,

בתמונה משמאל צילום מאת ג’אן פורד ברנן, “מעבדת ווטסון של יבמ באוניברסיטת קולומביה: היסטוריה”, IBM, ארמונק ניו יורק (1971). בחלק העליון של התמונה נכתב: “ג’ון בקוס, מנהיג הקבוצה שפיתחה את פורטרן, היה מתכנת מוקדם של SSEC”(1954-57). לאחר שירות בצבא ארה”ב במלחמת העולם השנייה, בקוס קיבל את תואר במתמטיקה מבית הספר של קולומביה ללימודים כלליים בשנת 1949 ותואר נוסף מולומביה מאסטרס במתמטיקה בשנת 1950. הוא עבד ב IBMווטסון מעבדה באוניברסיטת קולומביה מ 1950 עד 1952 , ועמד בראש קבוצת המחקר של IBM, וקיבל הוקרה כעמית של IBMב -1963. מלבד פורטרן,בקוס פיתח את BNF(Backus Normal Formאו Backus Naur Form), יישום של הדקדוק בשפות התכנות של נועם חומסקי לשפות מחשב פורמליות, השפה המשמשת לתיאור פורמלי של שפות מחשב, והייתה הכותבת הראשית של הדו”ח המתוקן של אלגול 60. הוא פרש בשנת 1991.ציטוט מפרסי ACM Turing:

תרומתו העמוקה, משפיעה ומתמשכת לתכנון מערכות תכנות מעשיות ברמה גבוהה, בעיקר באמצעות עבודתו בפורטרן, וכן לפרסום מעמיק של הליכים פורמליים לאפיון שפות תכנות.

ג’ון באקוס נפטר בביתו באשלנד, אורגון, 17 במרץ 2007.

בשנת 2004 הייתה לי את התכתובת הבאה איתו, לאחר היכרות:

היי ג’ון, נהדר ליצור איתך קשר. מאז שבאתי לעבודה במה שעדיין נקרא ווטסון לאב, אתה נחשב כגיבור מקומי.

בפעם הראשונה שנתקלתי במחשוב ופורטרן היה ב -1965 בצבא, הגעתי לקולומביה ב -1966 (כאשר IBMהייתה עדיין כאן, ממש בבניין שאני יושב בו עכשיו, אבל לא ידעתי אז). באותם ימים, מעבדת ווטסון הייתה מלאה בלוחות, חפיסות קלפים, חוטים קטנים. אני משתמש בשולחן של מישהו מ-1940 שולחן ועליו ערימת מדריכים EAM(חווית התכנות הראשונה שלי הייתה על 407).

פול הפנה אותי למידע על היסטוריית המחשוב בקולומביה:

http://www.columbia.edu/acis/history/

אשר, כפי שאני מניח שראית, ניתן להגיע לכמות קישורים אינסופית של דפי משנה על אנשים, ציוד, ואירועים, ועוד כמה ספרים מקוונים וניירות. התחלתי לעבוד על זה כשגיליתי שהפכתי להיות (כמעט) הבחור הכי מבוגר במקום, והמקור האהוב על כולם בשביל קצת נוסטלגיה.

אבל ברגע שהתחלתי לכתוב, התעניינתי הרבה יותר בתקופה המעבדה של אקרט וווטסון מאשר בכל מה שאני זוכר מיד ראשונה. במיוחד לאחר שהתחלתי לקבל שיחות ודוא”ל מוותיקי המעבדה, כולל הרב גרוש, אריק הנקאם, אלי קראביץ, קן שריינר וסיימור קניג, שכולם בוודאי זוכרים (ורובם נגישים בדוא”ל), כמו גם רבים אחרים מאז שעזבת. אריק עדיין גר באותה דירה, ממש מעבר לפינה. אלי נמצאת באוניברסיטת ניו יורק. הרב הוא באוניברסיטת טורונטו.

למקום הזה יש היסטוריה מדהימה, כזו שאינה ידועה כלל בקולומביה, שלא לדבר על שאר העולם. באופן מקרי, קולומביה חוגגת 250 שנים השנה, ואני הפך להיות דה פקטו ההיסטוריון הדיגיטלי לאירוע, לאט לאט מקבל עוד חומר לתוך C250האתר:

http://www.columbia.edu/c250/

למשל הולריית (ועד מהרה אקרט) כ”סטודנטים מקולומביה מקדימים את זמנם”, וכן לכרך ההנצחה (“עמד קולומביה”).

אם תעיין בדפי ההיסטוריה של המחשוב, תראה שניסיתי לזהות מספר לא מבוטל של “ראשונים” (על חלקם ניתן להתווכח) שניתן לטעון שנוצרו על ידי קולומביה ו / או מעבדת ווטסון בקולומביה, כגון החישוב המדעי הראשון האוטומטי , הישיבה המייסדת של ה- ACM, (זה תוצר שלך) SSEC, שעליו יש אסכולה של מחשבה הטוענת שזהו המחשב הארכיטקטוני האמיתי הראשון של וון-נוימן (שכן הוא היה מסוגל לאחסן-תוכנית ניתוחים והנחיות ערבוב באותה חנות, אף כי זה לא היה מצב הפעולה הרגיל שלה, ולמרות הזיכרון הפנימי שלה היה זעיר):

http://www.columbia.edu/acis/history/ssec.html

ובכן, אני לא רוצה שהמייל הזה יהיה ארוך מדי, אז אני אסיים ואומר שאני אשמח לשמוע ממך ולשלב (עם קרדיט כמובן) כל מה שתרצה להוסיף, כמו גם תיקונים. כאן תמצא סקיצה ביוגרפית דלילה מאוד:

http://www.columbia.edu/acis/history/backus.html

אשמח להרחיב ולחשוף, במיוחד לכל דבר הנוגע בקולומביה או מעבדה ווטסון. (יש דיונים בנושא בקבוצת החדשות Alt.Folklore.Computersעל המקומות הראשונים של פורטן, ואני תוהה אם נשארת בקשר עם מעבדת ווטסון אחרי שעזבת ושלחת אותם לגרסאות מוקדמות עבור 650 או NORCשלהם).

בנוסף, אם יש לך זיכרונות של וולאס אקרט, אני יכול להוסיף אותם לפרופיל שלו:

http://www.columbia.edu/acis/history/eckert.html

לפני C250שנפרסם זאת בפומבי.

—————————-

היי ג ‘ון, הרב [Grosch] עודד אותי לנסות ליצור איתך קשר שוב. אין לי הרבה מה להוסיף להודעה הראשונה שלי, חוץ מזה שעשיתי כמות נכבדה של גילויים מאז, וכפי שהציין הרב, יש חומר חדש על תקופתו של אקרט במצפה הימי:

http://www.columbia.edu/acis/history/navalobservatory.html

http://www.columbia.edu/acis/history/almanac.html

http://www.columbia.edu/acis/history/tableprinter.html

למרות שדברים אלו קשורים מעט לקולומביה, מעבר לקשר של אקרט, אני גיליתי ששנות המלחמה מרתקות, כנראה משום שגם הורי היו במלחמה אז גדלתי עם זה. ללא שם: יש לי אפילו ספריה קטנה על המלחמה במדף הספרים שלי!

עברתי על החומרים של Backusבאינטרנט ורק עכשיו שמתי לב לכמה הקבלות בינינו:

הלכת לאוניברסיטת וירג ‘יניה, אבל עזבת מוקדם והצטרפת לצבא. גם אני (אני לא יודע מה היה כמו UVAכשהיית שם אבל בתחילת 1960s, כל מה שעשית היה לשתות את עצמך לתוך קהות חושים).

הייתה לך הכשרה טכנית בצבא. גם לי (זה המקום שבו למדתי הקלדה, חיווט לוחות וכו ‘, וראיתי את פורטרן ואת * Mobile * IBM 1410, שם שימש לתכנות ראשוני מאוד של “שליטה ומערכות מידע שליטה” – אם זה היה טוב או רע אני לא יודע אבל זו היסטוריה.

למדת בקולומביה אחרי הצבא – גם אני (לימודים כלליים), על התקציב שקיבלתי מהצבא.

קיבלת תואר ראשון ותואר שני בקולומביה? (גם אני) חלק מהקורסים שלקחתי ב- EE(עדיין לא הייתה לנו מחלקה למדעי המחשב) היו אלו שנוצרו על ידי הרב Groschו Wallace Eckert(למשל שיטות נומריות), אז עדיין לומגו על ידי צוות ווטסון לשעבר.

כמוך (?) אני בסופו של דבר עם קריירה בלתי צפויה לחלוטין בתחום המחשוב 35 שנים מאוחר יותר. אגב, לאריק הנקם היה ניסיון צבאי דומה לשלך – הוא בילה את תקופתו בלימודים! האוטוביוגרפיה שלו כאן:

http://www.columbia.edu/acis/history/hankam.html

בכל מקרה, אני אשמח לקבל כל מה שתרצה לתרום -זיכרונות, תיקונים או תמונות של הזמן שלך בקולומביה, או כל דבר שקשור אליו. הביוגרפיה של בקוס שקיימת כיום:

http://www.columbia.edu/acis/history/backus.html

הוא עדיין די בסיסי, ואני בטוח כי רשימת הפרסום רחוקה משלמות (אגב, יש לנו כתב יד בספרייה שלנו, ספר נדיר שנקרא “גישה מופשטת לבעיה ארבע צבע ולתיאוריה של מפות”, והוא שלך )

אני מניח שהפרויקט הראשי שלך במעבדה ווטסון היה SSEC. הנה מה שיש לי על זה:

http://www.columbia.edu/acis/history/ssec.html

אני מסכם עם סעיף שנקרא “האם SSECהמחשב הראשון מאוחסן תוכנית?” אשמח לקבל את ההערות שלך. אגב, יש אוצר עצום של מזכרות SSECבאוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט:

http://www.lib.ncsu.edu/archives/collections/pdf/brooke_mc268.pdf

אבל נראה כי הדרך היחידה לגשת אליו היא באופן אישי.

————–

שלום פרנק,

אני מתנצל שלא הגבתי לדוא”ל הקודם שלך, אבל קיבלתי את זה ביום שאשתי נפטרה ודברים היו סוערים מאז. אני עדיין עסוק מאוד בעריכת ופרסום הספר הלא-גמור שהיא עבדה עליו בשבע השנים האחרונות.

בחנתי רק מעט מהחומר העצום שאתה מציג באינטרנט, אבל מה שראיתי הוא מרתק. זה באמת מדהים איך הצלחת לשמר כל כך הרבה פרטים קטנים. אני יכול לבלות לנצח בקריאת הקישורים המעניינים שאתה יצרת.

זה מדהים איך דרכינו המוקדמות דומות. וזה נכון, בתקופתי נראה כי כל אחד בצבא רצה ללשתות את עצמם לשוכרה. אני מקווה שאתה לא נכשל כמו שאני! “הקריירה שלי” בקולומביה מומנה גם על ידי הצעת חוק GI. עם התמחות במתמטיקה.

ביליתי מעט מאוד זמן במעבדת ווטסון. אבל זכור את ההשפעה שלי על ה- SSECבחיבה. (אם כי אני חושב שזה קצת למתוח את היריעה עם הגדרת ה”תוכנת אחסון” הראשונה במחשב – למרות שאחת התוכניות שעשיתי נעשתה עם יחידות אחסון מותאמות במיוחד כמקור של הוראות לאחר שכמה נתונים אוחסנו בהן) בתקווה שזה יכול לעזור.

יש כל כך הרבה לומר, וכל כך מעט זמן, זה כנראה יהיה קל יותר אם אנחנו נדבר בטלפון. מתי זה זמן טוב להתקשר?

———

אני מתנצל שלא הגבתי לדוא”ל הקודם שלך, אבל קיבלתי את זה ביום שאשתי נפטרה ודברים היו סוערים מאז.

-זה אחד הדברים האיומים שיכלתי לשומע, אני משתף בצערך, לצד זה הנוסטלגיה המחשובית איננה הכרחית

אני עדיין עסוק מאוד בעריכת ופרסום הספר הלא-גמור שהיא עבדה עליו בשבע השנים האחרונות.

זה נשמע קשה, אפשר לשאול על מה זה?

– תודה, זו עבודה של אהבה – אני מודה שבמידה מסוימת אני מתגעגע לימים שבהם מחשבים עוצבו על ידי מדענים כדי לפתור בעיות חמורות, לעומת היום, כאשר הם בעיקר בידור הבידור הביתה התקנים.
מה שאני הכי אוהב בעבודה זו זה איך שזה מחבר אנשים שהיו כאן מזמן. האתר עולה בחיפוש באינטרנט, או שמישהו מספר להם על זה, ואז הם כותבים לי, וכך זה גדל. בנוסף יש לי את העונג לשים עמיתים אבודים בחזרה בקשר (באישור שלהם, כמובן!)

זה מדהים איך דרכינו המוקדמות דומות. וזה נכון, בתקופתי נראה כי כל אחד בצבא רצה ללשתות את עצמם לשוכרה. אני מקווה שאתה לא נכשל כמו שאני!

ראיתי את הכתובת על הקיר ולפני שזה קרה אמרתי- “אתה לא יכול לפטר אותי, אני מתפטר! ?

“הקריירה שלי” בקולומביה מומנה גם על ידי הצעת חוק GI. עם התמחות במתמטיקה.

-הכסף מהצבא היה דבר נפלא. בלי זה, אני לא יודע מה ההורים שלי היו עושים אחרי המלחמה. התמקדתי בסוציולוגיה, מכל הדברים, ועד מהרה גיליתי שאף אחד לא ישלם לך כדי להציל את העולם, אז התחלתי (אחרי עבודה כנהג מונית ועבודות מוזרות אחרות) ללמוד בבית הספר להנדסה קולומביה ובפיסיקה, שם לקחו אותי כמה פרופסורים תחת חסותם ונתנו לי משימות תכנות – בפורטרן כמובן! – על פיתוחיminicomputersמוקדם שלהם, ועודדו אותי לעשות קורסי בוגרים. בסופו של דבר קיבלתי תואר ראשון בפטור שכר הלימוד, נשכרתי במרכז המחשבים, ועבדתי פה מאז, ושני ילדיי לומדים בקולומביה גם עם פטור שכר הלימוד, אז אני לא יכול להתלונן.

-כן, אני יודע, זה קצת מוגזם ?

יש כל כך הרבה לומר, וכל כך מעט זמן, זה כנראה יהיה קל יותר אם אנחנו נדבר בטלפון. מתי זה זמן טוב להתקשר?

כל יום בין 9 בבוקר ל1 בצהריים או מ2 בצהריים עד 6 אחה”צ, eastern time, חוץ מיום חמישי אחה”צ, בו אהיה אצל רופא שיניים

(הוא לא שמע ממנו לאחר מכן)

בשנת 2017, אלינור קולצ’ין (לשעבר Kravitz), שהייתה במעבדת ווטסון בשנות ה -40 וה -50, הוסיפה הערה, “הכרתי את בקוס. הוא עבד על פיתוח פורטרן … אני עוצמת את עיני ואני רואה אותו. אנחנו [במעבדת ווטסון] היו [כמה] מהאנשים הראשונים שהשתמשו בפורטרן. כל חג המולד, היתה לנו מסיבה, ומאחר שלא היו אנשים רבים ברחוב 612 ברחוב 116, תמיד היה לנו תרמיל שינה… כולנו הכרנו אחד את השני. אני גם עבדתי לפעמים ב SSEC, חשבנו מסלולים של כוכבי הלכת החיצוניים … חישוב אחד ל-SSEC, ואחד נוסף למחשבים שלנו במעבדת ווטסון לבדיקה. ביקשתי שיתירו לי להמשיך לעבוד במעבדת ווטסון, כי אז למדתי תואר שני בקולומביה “(אימייל, 7 באפריל 2017)

Translations courtesy of Wall Art Brisbane